האוניברסיטה העברית בירושלים - קמפוס גבעת רם
מיקום הפרויקט - גבעת רם, ירושלים
היקף הפרויקט –
שנת הקמה - 1954-58
מזמין הפרויקט – האוניברסיטה העברית ירושלים
שותפים לתכנון: שמעון פובזנר ואברהם יסקי.
פובזנר ויסקי זכו בפרויקט בהתחרות גדולה על תכנון בניין קפלן, שהשתתפו בו מיטב האדריכלים ומיטב השופטים.
שופטי התחרות, פרופ' בנימין מזר והאדריכלים אל מנספלד ויוחנן רטנר, ציינו לטובה את הצעתם של פובזנר ויסקי על שום המענה שנתנו לפרישת השימושים השונים שהוגדרו בפרוגרמה, והדגישו את "הסינתזה בין ארכיטקטורה מודרנית לבין החומרים וסגנון הבנייה הירושלמי". השופטים מצאו כי הטיפול בגושי אבן פראית בקומת המסד מקנה לבניין מראה שכמו "צומח באופן אורגני מן הקרקע ומהווה מסד לגוש הבניין העליון, המתרומם מעליו על עמודים. באופן זה הושגה צמיחה טובה מן הקרקע הסלעית, יחד עם קלילות של בניין בנוי בטכניקה מודרנית".
בניין קפלן, הראשון והמרשים מבין הבניינים שבתכנונם השתתף פובזנר בקמפוס, נבחר לשמש אבטיפוס לבניינים השכנים שתוכננו אחריו. הוא מתנשא לגובה חמש קומות תוך ניצול הטופוגרפיה הטבעית, ומציית לעקרון הפרדת השימושים: במפלס הקרקע (מדשאת הקמפוס) -קומת עמודים הנסוגה מקו החזית, מוקפת מסכי זכוכית, ובה ממוקמים חדרי המנהלה והשירות; מעל קומת העמודים מתרוממות שתי קומות המאכלסות את חדרי החוקרים והמרצים; ומתחתיה שתי קומות נוספות ובהן ספרייה ושלושה אולמות הרצאות, המוארים ומאווררים על ידי חצרות פנימיות שקועות, שבהן משיבים את נפשם חברי הסגל והסטודנטים.
החצרות היו לאחד המאפיינים המזוהים ביותר אצל פובזנר לאורך השנים וחצרות פנימיות חוזרות ומופיעות ברבות מעבודותיו. חצרות פנימיות המהוות פתרון אקלימי ותפקודי, נוכל למצוא בבנייני דירות שתכנן (ביחוד בבתים פרטיים) וכן במוסדות ציבור (כך בהצעתו למשכן הכנסת, וכך בבית החייל בתל אביב ובמרפאת קופת חולים בנצרת עלית) ובבתי ספר (תיכון ליד"ה ותיכון מקיף ע"ש גינוגלי בירושלים).
הגוש העליון של הבניין מעוצב כתיבה מוארכת שכמו מרחפת מעל לקומת עמודים מפולשת ומתאפיין בקווים ישרים ונקיים, המודגשים על ידי סריג פתחי החלונות המרשת את מרבית שטח החזיתות הארוכות בחיפוי שוברי שמש (brise soleil). עיצוב פתחי החלונות – בשילוב אריחי קרמיקה צבעוניים שנקבעו מתחת לכל חלון – מקנה לבניין קפלן קלילות מודרניסטית שכמו מתריסה, כלפי המונומנטליות הכבדה של בנייני האבן הירושלמיים ומצהירה על חדשנותה הצעירה של האוניברסיטה (רעיון דומה הנחה את פובזנר ויסקי שנה לאחר מכן בהצעתם הזוכה – שלא בוצעה – לבית אגד בחיפה). ובכל זאת שילבו האדריכלים בבניין משהו מן המסורת המקומית: לעומת הגוש העליון של הבניין המעוצב בנוסח מודרניסטי קליל ורק מעט משטחו מחופה באבן נסורה ומחורצת -הגוש התחתון מחופה באבן מקומית בעיבוד טובזה. השאול מן הבנייה הערבית ומדמה את צמיחת הבניין מהסלע הטבעי (כפי שציינו שופטי התחרות).
כבר עם קבלת העבודה על בניין קפלן, הופקדה בידי פובזנר ויסקי עבודת התכנון של בני בנייני פקולטה נוספים – בניין לאוטרמן-לוי והבניין שפרינצק. הנהלת האוניברסיטה ראתה בשלושת הבניינים חטיבה אחת. להדגשת אחידותם עוצבו לכולם חזיתות דומות. מתחת לפתחי החלונות בשתי הקומות העליונות שולבה מוזאיקה צבעונית, ובכניסה הראשית לכל אחד מהבניינים שולבו קירות אמן מקרמיקה: בחזית בניין קפלן משולב קיר קרמיקה מאת אהרון כהנא. בבניין לאוטרמן-לוי – קיר שיצרה גדולה עוגן ובבניין שפרינצק – קיר בעיצוב ז'אן דוד.
האוניברסיטה העברית בירושלים - קמפוס גבעת רם
מיקום הפרויקט - גבעת רם, ירושלים
היקף הפרויקט –
שנת הקמה - 1954-58
מזמין הפרויקט – האוניברסיטה העברית ירושלים
שותפים לתכנון: שמעון פובזנר ואברהם יסקי.
פובזנר ויסקי זכו בפרויקט בהתחרות גדולה על תכנון בניין קפלן, שהשתתפו בו מיטב האדריכלים ומיטב השופטים.
שופטי התחרות, פרופ' בנימין מזר והאדריכלים אל מנספלד ויוחנן רטנר, ציינו לטובה את הצעתם של פובזנר ויסקי על שום המענה שנתנו לפרישת השימושים השונים שהוגדרו בפרוגרמה, והדגישו את "הסינתזה בין ארכיטקטורה מודרנית לבין החומרים וסגנון הבנייה הירושלמי". השופטים מצאו כי הטיפול בגושי אבן פראית בקומת המסד מקנה לבניין מראה שכמו "צומח באופן אורגני מן הקרקע ומהווה מסד לגוש הבניין העליון, המתרומם מעליו על עמודים. באופן זה הושגה צמיחה טובה מן הקרקע הסלעית, יחד עם קלילות של בניין בנוי בטכניקה מודרנית".
בניין קפלן, הראשון והמרשים מבין הבניינים שבתכנונם השתתף פובזנר בקמפוס, נבחר לשמש אבטיפוס לבניינים השכנים שתוכננו אחריו. הוא מתנשא לגובה חמש קומות תוך ניצול הטופוגרפיה הטבעית, ומציית לעקרון הפרדת השימושים: במפלס הקרקע (מדשאת הקמפוס) -קומת עמודים הנסוגה מקו החזית, מוקפת מסכי זכוכית, ובה ממוקמים חדרי המנהלה והשירות; מעל קומת העמודים מתרוממות שתי קומות המאכלסות את חדרי החוקרים והמרצים; ומתחתיה שתי קומות נוספות ובהן ספרייה ושלושה אולמות הרצאות, המוארים ומאווררים על ידי חצרות פנימיות שקועות, שבהן משיבים את נפשם חברי הסגל והסטודנטים.
החצרות היו לאחד המאפיינים המזוהים ביותר אצל פובזנר לאורך השנים וחצרות פנימיות חוזרות ומופיעות ברבות מעבודותיו. חצרות פנימיות המהוות פתרון אקלימי ותפקודי, נוכל למצוא בבנייני דירות שתכנן (ביחוד בבתים פרטיים) וכן במוסדות ציבור (כך בהצעתו למשכן הכנסת, וכך בבית החייל בתל אביב ובמרפאת קופת חולים בנצרת עלית) ובבתי ספר (תיכון ליד"ה ותיכון מקיף ע"ש גינוגלי בירושלים).
הגוש העליון של הבניין מעוצב כתיבה מוארכת שכמו מרחפת מעל לקומת עמודים מפולשת ומתאפיין בקווים ישרים ונקיים, המודגשים על ידי סריג פתחי החלונות המרשת את מרבית שטח החזיתות הארוכות בחיפוי שוברי שמש (brise soleil). עיצוב פתחי החלונות – בשילוב אריחי קרמיקה צבעוניים שנקבעו מתחת לכל חלון – מקנה לבניין קפלן קלילות מודרניסטית שכמו מתריסה, כלפי המונומנטליות הכבדה של בנייני האבן הירושלמיים ומצהירה על חדשנותה הצעירה של האוניברסיטה (רעיון דומה הנחה את פובזנר ויסקי שנה לאחר מכן בהצעתם הזוכה – שלא בוצעה – לבית אגד בחיפה). ובכל זאת שילבו האדריכלים בבניין משהו מן המסורת המקומית: לעומת הגוש העליון של הבניין המעוצב בנוסח מודרניסטי קליל ורק מעט משטחו מחופה באבן נסורה ומחורצת -הגוש התחתון מחופה באבן מקומית בעיבוד טובזה. השאול מן הבנייה הערבית ומדמה את צמיחת הבניין מהסלע הטבעי (כפי שציינו שופטי התחרות).
כבר עם קבלת העבודה על בניין קפלן, הופקדה בידי פובזנר ויסקי עבודת התכנון של בני בנייני פקולטה נוספים – בניין לאוטרמן-לוי והבניין שפרינצק. הנהלת האוניברסיטה ראתה בשלושת הבניינים חטיבה אחת. להדגשת אחידותם עוצבו לכולם חזיתות דומות. מתחת לפתחי החלונות בשתי הקומות העליונות שולבה מוזאיקה צבעונית, ובכניסה הראשית לכל אחד מהבניינים שולבו קירות אמן מקרמיקה: בחזית בניין קפלן משולב קיר קרמיקה מאת אהרון כהנא. בבניין לאוטרמן-לוי – קיר שיצרה גדולה עוגן ובבניין שפרינצק – קיר בעיצוב ז'אן דוד.